בס"ד תמוז תשע"ב
פייסבוק
כולם אומרים שצריך לפתוח דף פייסבוק
שאם יש לי פרויקט חשוב ואני
רוצה שרבים יחשפו אליו אז צריך דף פייסבוק
אז אחרי יותר משנה שרבים וטובים מסבירים לי את חשיבות העניין התרציתי
וביקשתי ממישהו שיפתח לי דף כזה... ומה קרה?
מאתמול יש לי דף פייסבוק ואין
לי מושג מה עושים איתו... :) :) :)
(הצעות תתקבלנה בשמחה...)
במייל שלי מצטברות רשימות של בקשות חברות ואישורי חברויות של כל מיני
אנשים שכבר מזמן לא שמעתי מהם ושל אחרים שאינני מכירה ואני מתחילה להשלות את עצמי
שאולי אני באמת מוקפת אין סוף חברים....
אבל אני לא שוכחת לרגע שהחברות הזו היא וירטואלית ותלויה במה שאכתוב
היום על הקיר ובמה שיהיה הסטטוס הבא שלי...
אין ספק שהיא יכולה לשרת אותי
ברמה המקצועית, בפרסום, ביצירת קשר אבל אני
לא שוכחת לרגע שהחברות הוירטואלית הזו איננה
במקום חברות חיה ,חמה, קרובה וממשית!!!
אלא שאני לא יודעת עד כמה ברורה הנקודה הזו לדור הפייסבוק . לאלו שכל עולמם או רובו יוצא ובא אל המקלדת ומתוכה ...ושם הוא חי ומשם הוא שואב את המידע ואת הרצון...אולי אפילו את החזון
ואני תוהה
מי למשל יודע איך אני באמת מרגישה היום? מה מטריד אותי? מה משמח אותי? מי שאמת רוצה לדעת?
הרי הכל תלוי במה שאומר , אספר או אכתוב
אבל מי ערב לכך שאני מספרת אמת...עד היום כשניסיתי לטשטש מה שעובר עלי בשיחת חברות קרובות תמיד הייתה שם מישהי שקלטה את זה שידעה לשאול שאלה שהתאימה לשפת הגוף שלי למה ששידרתי לא בערוץ המילולי...מה יקרה עכשיו אם הכל יתנהל וירטואל? . איזה סוג של קשר יתהווה ויווצר בין אנשים???
ואם מישהו צריך פתאום חיבוק?
זה מזכיר לי את הקורס שהעברתי השנה באחת המכללות בנושא "התמודדות חינוכית עם
השפעות הקידמה"
סיפורי הפייסבוק כיכבו בו . תלמידותי
סיפרו על עולמות שלמים שמתנהלים בפייסבוק הזה בלי
מגע , קשר עין או קרבה של ממש. פגשתי בנות שצמאות לקשר אמיתי אבל לא יודעות
איך ליצור אותו. כי כשהכל וירטואלי מאבדים מהיכולת הראשונית של תקשורת בין אישית.
כותבים על קושי או בעיה ובוכים מול המסך ואין מי שילטף ,חושבים על משהו מהותי בחיים
שולחים מילים באוויר ונשארים בריק אנושי גדול...
בפייסבוק אנשים לומדים לספר את שעל
ליבם אבל הם לא רואים את הלבן בעיניים של המספר ושל השומע - אז איזו מין
הקשבה מתפתחת מזה...
וכמה זה קשה להיות מוקף בעשרות ומאות חברים וירטואליים ללא חבר ממשי
קרוב אחד
ואיזה דור זה שחווה את עצמו כמעט אך ורק דרך המקלדת....
אולי בעוד חודש חודשיים כשנפלאות הפייסבוק יתבררו לי, דעתי תתיישב עלי ואוכל להמליץ ולחבב את המדיה
הוירטואלית הזו כי אמצא בה יתרונות שיווקיים
, עסקיים ואחרים ואולי אפילו אצטער על מה שאני כותבת פה היום אבל חשוב לי לשתף במה
שעובר עלי כאן ועכשיו והעניין הוירטואלי שתופס את מקומו של זה האנושי - מטריד אותי,
כואב לי, ומעורר אצלי סימני שאלה
האם גם אצלכם מתעוררות שאלות דומות?
ולא ממקום שפוחד מהמחשב אלא באמת באמת מהמקום הסקרן, התמה, השואל...
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה