למה לא אוגנדה ?
סדרת מאמרים על תובנות אימוניות ממסע נשי לאוגנדה-אפריקה יולי2011
זה קרה ב4 ליולי השנה בדיוק ביום בו ציינו 25 שנים למבצע אנטבה. אלא שהפעם זה היה מסע אחר. מסע מבית "magma challenge""(חברה שהתפצלה מ"מלכת המדבר") שיועד עבור נשים דתיות וחילוניות שחברו יחדיו למסע ג'יפים אתגרי של העצמה נשית בלב היבשת השחורה
עם יד על הלב
איך זה קורה שפתאום אישה קמה בבוקר ויוצאת למסע אתגרי לאוגנדה?
אז זהו שתהליכים לא קורים פתאום ותוצאות ממשיות הנראות לעין הן למעשה קצה קרחון וביטוי של התרחשות פנימית עניפה המורכבת ממחשבות, רצונות,רגשות פעולות ועוד
אולי לא שמנו לב לזה אבל יש כללים לעולם . דברים לא קורים במקרה, אנחנו גורמים להם לקרות ולמעשה מניעים אותם.
סבתי נהגה לומר ש "כל עוד אדם רוצה סימן שהוא חי"
כי הרצון הוא תשתית החיים, הכוח המניע והמוביל כל התרחשות.
הרצון שלי מתחיל בשלהי האביב תשע"א משהו סמוי מן העין מתחיל לנבוט בי אז . אני רוצה לצאת למסע שיקח אותי אל עצמי דרך מרחבים חדשים
1.אז התחלתי לתת לזה ביטוי מילולי
2. להקשיב למוצא שפתי.
3. לפעול בהתאם
כשאדם נותן ביטוי מילולי לרצונותיו המחויבות שלו גדלה כי משהו חדש נברא ע"י הדיבור והוא עכשיו יותר חי , קיים וממשי
הדיבור הוא הדרך לגלות את הפנימיות שלנו והוא שם על השולחן בצורה בהירה את הרצון מפורק למילים למשפטים ולכן גם לנגזרות מעשיות
מחשבה דיבור ומעשה הוא משולש שווה צלעות של הקיום האנושי וכל צלע משפיעה על חברתה. נסו את זה
וכשהמודעות לרצון עולה
המחשבה והמעשה מצטרפים אליה ומתחילות להופיע האפשרויות
וכך מצאתי את עצמי בשעות הלילה המאוחרות משוטטת באינטרנט מחפשת מקומות מעניינים בעולם פותחת עלונים ועיתונים ונחשפת למודעה על נסיעה נשית אתגרית לנפאל- אחרי בדיקות ובירורים מתברר שהמסע הזה לא יוצא לדרך אבל הצמא למרחקים כבר התברר ונותר בי במלוא עוזו.
אני מתחילה לדבר אל עצמי פנימה ולשתול אל תוכי משפטי מפתח כגון
• אני יוצאת למסע
• אני מתענגת על נופים חדשים
• אני הולכת למלא את המצברים
כי כשרוצים משהו טוב כדאי לומר אותו לעצמנו בקול רם. נכון לכתוב לעצמנו משפטי מפתח, משפטים מכוונים שאותם אפשר לתלות על המקרר , ליד המיטה, ביומן בכל מקום שאפשר לפגוש תדיר ולהיזכר במי שאנחנו ובמה שאנחנו . אלו משפטים שאפשר לומר ולשנן אותם שוב ושוב בקול רם
לא - זה לא עבודה בעיניים, זו הדרך לעבוד עם התת מודע שלנו. באופן מופלא זה שותל לתוכנו את הרצון שלנו כל כך בהיר שזה מצליח לקרב אותנו להשגתו. איך אומר רב נחמן בליקוטי מוהר"ן "הגעגועים לדבר מסוים מולידים בדבר געגועים אליך..."
עובדה
3 שבועות אחר כך ישבתי במעגל גדול של צוות מורות בנתניה וניהלתי את המפגש האחרון בהשתלמות השנתית . ואין אדם משיח אלא מהרהורי ליבו, כך שבמהלך המפגש המסיים הזה הזכרתי את המסעות של "מלכת המדבר" כדוגמא ליכולת נשית להעז , להתמודד ולהתגבר על מכשולים ולא ידעתי שאחת המורות שיושבת מולי היא "מלכת מדבר" בעצמה בוגרת מספר מסעות וגם יוצאת למסע הקרוב...
מכאן הדרך הייתה קצרה מאוד למטוס של טורקיש - אייר שהביא אותי לאנטבה-אוגנדה יחד עם עוד 35 נשים מעזות ומעניינות שעשו את דרכן למסע אל עצמן דרך מקורות הנילוס ויערות הגשם באוגנדה...
איך אמר הרצל ? אם תרצו אין זו אגדה...
והנה כמה הוראות מעשיות
• כדאי לך להגדיר את הרצון שלך במדויק ככל שאפשר
• יש לחיות אותו בכל דרך , לספר עליו ,לכתוב אותו, לדמיין אותו
• ואז לעשות צעד אחד קטן לקראת מימושו
בפעם הבאה- בוקר טוב שמים אפריקאים
יעל אברהם - מאמנת להעצמה נשית
אישית וקבוצתית
סדרת מאמרים על תובנות אימוניות ממסע נשי לאוגנדה-אפריקה יולי2011
זה קרה ב4 ליולי השנה בדיוק ביום בו ציינו 25 שנים למבצע אנטבה. אלא שהפעם זה היה מסע אחר. מסע מבית "magma challenge""(חברה שהתפצלה מ"מלכת המדבר") שיועד עבור נשים דתיות וחילוניות שחברו יחדיו למסע ג'יפים אתגרי של העצמה נשית בלב היבשת השחורה
עם יד על הלב
איך זה קורה שפתאום אישה קמה בבוקר ויוצאת למסע אתגרי לאוגנדה?
אז זהו שתהליכים לא קורים פתאום ותוצאות ממשיות הנראות לעין הן למעשה קצה קרחון וביטוי של התרחשות פנימית עניפה המורכבת ממחשבות, רצונות,רגשות פעולות ועוד
אולי לא שמנו לב לזה אבל יש כללים לעולם . דברים לא קורים במקרה, אנחנו גורמים להם לקרות ולמעשה מניעים אותם.
סבתי נהגה לומר ש "כל עוד אדם רוצה סימן שהוא חי"
כי הרצון הוא תשתית החיים, הכוח המניע והמוביל כל התרחשות.
הרצון שלי מתחיל בשלהי האביב תשע"א משהו סמוי מן העין מתחיל לנבוט בי אז . אני רוצה לצאת למסע שיקח אותי אל עצמי דרך מרחבים חדשים
1.אז התחלתי לתת לזה ביטוי מילולי
2. להקשיב למוצא שפתי.
3. לפעול בהתאם
כשאדם נותן ביטוי מילולי לרצונותיו המחויבות שלו גדלה כי משהו חדש נברא ע"י הדיבור והוא עכשיו יותר חי , קיים וממשי
הדיבור הוא הדרך לגלות את הפנימיות שלנו והוא שם על השולחן בצורה בהירה את הרצון מפורק למילים למשפטים ולכן גם לנגזרות מעשיות
מחשבה דיבור ומעשה הוא משולש שווה צלעות של הקיום האנושי וכל צלע משפיעה על חברתה. נסו את זה
וכשהמודעות לרצון עולה
המחשבה והמעשה מצטרפים אליה ומתחילות להופיע האפשרויות
וכך מצאתי את עצמי בשעות הלילה המאוחרות משוטטת באינטרנט מחפשת מקומות מעניינים בעולם פותחת עלונים ועיתונים ונחשפת למודעה על נסיעה נשית אתגרית לנפאל- אחרי בדיקות ובירורים מתברר שהמסע הזה לא יוצא לדרך אבל הצמא למרחקים כבר התברר ונותר בי במלוא עוזו.
אני מתחילה לדבר אל עצמי פנימה ולשתול אל תוכי משפטי מפתח כגון
• אני יוצאת למסע
• אני מתענגת על נופים חדשים
• אני הולכת למלא את המצברים
כי כשרוצים משהו טוב כדאי לומר אותו לעצמנו בקול רם. נכון לכתוב לעצמנו משפטי מפתח, משפטים מכוונים שאותם אפשר לתלות על המקרר , ליד המיטה, ביומן בכל מקום שאפשר לפגוש תדיר ולהיזכר במי שאנחנו ובמה שאנחנו . אלו משפטים שאפשר לומר ולשנן אותם שוב ושוב בקול רם
לא - זה לא עבודה בעיניים, זו הדרך לעבוד עם התת מודע שלנו. באופן מופלא זה שותל לתוכנו את הרצון שלנו כל כך בהיר שזה מצליח לקרב אותנו להשגתו. איך אומר רב נחמן בליקוטי מוהר"ן "הגעגועים לדבר מסוים מולידים בדבר געגועים אליך..."
עובדה
3 שבועות אחר כך ישבתי במעגל גדול של צוות מורות בנתניה וניהלתי את המפגש האחרון בהשתלמות השנתית . ואין אדם משיח אלא מהרהורי ליבו, כך שבמהלך המפגש המסיים הזה הזכרתי את המסעות של "מלכת המדבר" כדוגמא ליכולת נשית להעז , להתמודד ולהתגבר על מכשולים ולא ידעתי שאחת המורות שיושבת מולי היא "מלכת מדבר" בעצמה בוגרת מספר מסעות וגם יוצאת למסע הקרוב...
מכאן הדרך הייתה קצרה מאוד למטוס של טורקיש - אייר שהביא אותי לאנטבה-אוגנדה יחד עם עוד 35 נשים מעזות ומעניינות שעשו את דרכן למסע אל עצמן דרך מקורות הנילוס ויערות הגשם באוגנדה...
איך אמר הרצל ? אם תרצו אין זו אגדה...
והנה כמה הוראות מעשיות
• כדאי לך להגדיר את הרצון שלך במדויק ככל שאפשר
• יש לחיות אותו בכל דרך , לספר עליו ,לכתוב אותו, לדמיין אותו
• ואז לעשות צעד אחד קטן לקראת מימושו
בפעם הבאה- בוקר טוב שמים אפריקאים
יעל אברהם - מאמנת להעצמה נשית
אישית וקבוצתית
