הנכד שלי -מירון בן 4 - הגיע בשבת לארוחה וקיבל כמנה אחרונה את השיפוד הנראה בתמונה .זהו שיפוד מעץ ועליו שזורים פירות שונים ובצמרתו של השיפוד מרשמלו עם נגיעת שוקולד
אגב-כש 20 שיפודים כאלו מוגשים יחדיו לשולחן זה נראה כמו זר ססגוני של פירות .
דומה לזר פרחים בצבעוניות וגם אכיל.
וזה יפה מרענן וממלא בשמחה
למחרת בבוקר כשהארוחה הסתיימה
בשיפוד של פירות ללא המרשמלו כמו בתמונה הזו
מירון סרב לקחת אותו
"אני לא רוצה את זה . אין פה מרשמלו ושוקולד"
הוא כבר התרגל לרמה אחרת...תקרת הזכוכית שלו גבהה
זה כאילו הוא אמר "אם חוויתי חוויה שכוללת מרשמלו ושוקולד למה שעכשיו אסתפק בפחות מזה?
אתם יכולים לאכול מה שמגישים לכם אבל אני טעמתי טעמו של גן עדן ולא אסתפק בפחות מזה מעכשיו! כלומר-מי ששתה יין הונגרי לא יכול כבר לשתות יין אחר
תקרת הזכוכית שלו גבוהה יותר והטעם החדש שחווה כבר לא מאפשר לסגת לשתיית יין זול
שיפוד ללא מרשמלו בנגיעת שוקולד איננו השיפוד שלי עוד... איך כתוב בגמרא במסכת פסחים "כיוון דעל-על" שפרושו בערך מה שכבר התרחש - התרחש . מה שכבר קיים-קיים
מכירים את הניסוי עם הפרעושים?
אז זהו שבקיץ האחרון חוויתי אותם על בשרי. למי שיש כלב יש גם סיכוי להבין כמוני מה זה מכת פרעושים שמתרחשת על פי רוב בחודשי הקיץ החמים. הפרעושים הם יצורים קטנטנים שחורים וקופצניים המסוגלים לקפוץ רחוק וגבוה כדי להגיע לבעלי חיים ואנשים ולעקוץ אותם. מה זה לעקוץ-להתנפל ולשגע מגרודים...
אז לכדו כמה מהם בצנצנת זכוכית וסגרו אותה במכסה זכוכית שקוף. בשלב הראשון הפרעושים המשיכו לקפוץ גבוה כדרכם אך התנגשו בתקרת הזכוכית וצנחו לקרקעית. הם עשו זאת שוב ושוב עד שבשיטת ההתניה הקלאסית הזו הם למדו שהם יכולים לקפוץ רק 10 ס"מ כגובה הקופסא ותו לא.
לאחר שהתרגלו למציאות החדשה שהגובה מוגבל בה הנסיין פתח את מכסה הזכוכית אבל הפרעושים אפילו לא ניסו לקפוץ גבוה כי האמינו שתקרת הזכוכית עדיין שם. הם התרגלו לגובה מוגבל ובלית ברירה קבלו על עצמם את הדין ולא חשבו שאפשר אחרת. הם התרגלו לתקרת זכוכית נמוכה ולכן נשארו בתוך קופסת הזכוכית אף שהשמים היו פתוחים לחלוטין...
כמה פעמים גם אנחנו לא מנסים יותר אחרי שלא הצליח לנו פעם ועוד פעם???
אני רוצה להיות כל מה שאני מסוגלת להיות" לא פחות - אומרת קתרין מנספילד
וזה מזכיר לי את יאיר לפיד
הוא יוצא לפוליטיקה כי ההרגל שלו זה אבא בפוליטיקה. בשבילו להיות בעולם הפוליטי זה טבעי
תקרת הזכוכית שלו נראית כמו חבר כנסת אז הוא מגיע עד לשם
ונועם שליט
אחרי שנות מאבק לשחרור בנו התרגל לחשיפה ציבורית ,לדיבור אל העם, לפגישות עם שועי עולם אז טבעי לו עכשיו להמשיך להיות בזירה הזו. זו תקרת הזכוכית שלו.
- מהי תקרת הזכוכית שלך? כמה היית רוצה להגביה אותה?
- מתי העזת קצת יותר וזה הצליח לך?
- מהו הסוד שלך להגבהת תקרת הזכוכית(או בקיצור איך עשית את זה?)
שתפו אותנו ב"תגובות" כאן בתחתית המאמר כדי שנוכל גם אנחנו להגביה את תקרת הזכוכית שלנו
והידד למירון שנתן לי השראה!
למה בכלל ליצור גבולות, מזכוכית, מגדרות, מקוים מציאותיים או דמיוניים או אפילו מהרגלים שמרניים וקבועים? כמי שמנסה להגיע עכשו לאיזון ולא כ"כ לשמים, וכמי שנדרשת בחינוך בתי הצעירה ליצירת גבולות, אני מבולבלת. יחד עם זאת מאד מתלהבת מהצבעוניות של השיפוד. תודה על הרעיון
השבמחקלתקרת הזכוכית שלי אין מקסימום."המחדש בטובו בכל יום תמיד" כל יום פותח לנו הזדמנויות חדשות. השאלה אם אנו מוכנים להעיז.כן, גם להכשל לפעמים כי אם לא מנסים לא מגיעים.אני כל יום אדם אחר....מחליטה החלטות אחרות מה שזורם איתי מה אני יכולה למצוא היום.....המחשבות מנסות לקבע אותי אבל אני משתדלת לזרום עם היום.וכל נפילה זו מקפצה למקום גבוה יותר.
השבמחקשנזכה כולנו לראות ולהאיר יום טוב חנה
הגבולות האלו פשוט נוצרים מעצמם... מהניסיונות שלנו שכשלו... מהאכזבות... מכל דבר שהגביל אותנו בעבר. באמת כדאי לנסות שוב ושוב לראות מידי פעם אם תקרת הזכוכית כבר לא שם. אולי כדאי פעם בשנה (אפשר ביום ההולדת) לחשוב על מה שנכשלנו בו והיינו רוצים לחזור בשנית לנסות ולבדוק ואולי נגלה שפתחו לנו את הצנצנת...
השבמחקהלוואי:)
השדונים האלו שיושבים לנו על הכתף ו"מספרים" לנו בוקר וערב על מה וכמה אנחנו יכולים הם אלו שקובעים לנו את תקרת הזכוכית שלנו. וכן...גם כוחו של ההרגל (וידוע הסיפור על הפיל שהיה קשור ליתד ..)
השבמחקאם נכיר את השדונים וגם את ההרגלים שלנו נוכל לפרוץ את התקרה!
דורית
מאמר מצוין ורעיון נהדר לקינוח!
השבמחקכמה נפלא שיש מי שמזכירה לנו להמשיך לעוף מעלה, לא מרפה, לא נוטשת , ממריאה בעצמה וסוחפת את מי שרק יכולה.
השבמחקאיך אפשר להסתכל על אירוע 'שולי', כביכול, יום-יומי, לא רלוונטי, להנביט ממנו תובנות, ולהצמיח את כולנו. תודה! תודה! תודה!
יעל, יופי של סיפור
השבמחקפרפר בן יום שאל פרפר בן יומיים:
השבמחקעד איזה גובה עפות הכנפיים?
ענה פרפר בן יומיים לפרפר בן יום:
גובה הכנפיים הוא גובה החלום"!!!
(שלומית כהן אסיף)
חג שמח מירי טיירי